יום שלישי, 3 ביוני 2014

ברשותך

ברשותך.
זה מאוד עדין.
זה מאוד ארוך.
וטוב לקרוא פסקה פסקה.
טוב לקרוא בראש וטוב לקרוא בקול רם.


ראה, זוגיות אינה מאבק בהכרח ואיזון אינו מחייב ניגודים.
ראה ריקוד בין שניים: על אף שעשוי להיות דיאלוג, עשוי גם להיות מונולוג, והריקוד ממשיך.
אני נמצא במקום הזה שבו אני מבין שהחולשה היחסית שלי מולה במערך הזוגי יצרו חוסר איזון שאיפשר לצרכים האגואיסטים שלה לצאת מגדר שליטה ולסכן אותנו.
אתה נמצא במקום כאוב.
כל ההבנות שלך אינן רלוונטיות שכן פרשנותך אינה בהכרח משרתת התקדמות אלא בעיקר את צדקתך - כקורבן.
זה לא החולשה היחסית שלה. חולשתה היא עוצמתה, וחולשתך היא עוצמתך.
באופן מדויק ומרגיז למדי
מול כל עניין בו היא מפגינה חולשה ולכאורה הנך החזק
יש מקום בו הנך מפגין חולשה ולכאורה היא החזקה.
חוסר האיזון לא נוצר כי היא חלשה במערך הזוגי ואתה החזק.
חוסר האיזון נוצר כאשר הזוגיות לא משרתת את שניכם – כאנשים אינדיבידואלים.
זה לא הצרכים האגואיסטים שלה.
זה הצרכים ההישרדותיים שלה.
זה מה שמאיים עליך כל כך – שנדמה לך שהצרכים ההישרדותיים שלך – מחייבים זוגיות מסוימת, מערך יחסים מסוים – שהורג אותה. ממש כך.
ומכאן, שבזמן הזה – מתנגשים הצרכים ההישרדותיים שלה ושלך.
כל אחד ואחת בפני עצמו/ה.
שכן, עד לזעזוע הזה שניכם נאבקתם על שמירת הזוגיות המזויפת.
זו שהורגת אותה מבפנים.
וגם אותך. התבונן על זה.
עוד לפני המשבר הרגשת שזה לא מה שאתה רוצה.
ודחפת לברר עניין.
לא בזעזוע, לא בשבירת הכלים, אלא בדרישה בלתי פוסקת ממנה להשתנות; ובדרך מהוגנת לכאורה, מקובלת.
לא שברת את הכלים על מנת לייצר לעצמך הצדקה לכך.
אתה מבין? איך היא יכולה היתה להתרחק ממך כשאתה רודף אחריה בצדקנותך ובמוסריות המתחסדת שלך?
איך היא היתה יכולה לשרוד ללא הבירור שעכשיו עולה אל השולחן?
איך היא היתה יכולה להציל את הנישואים האלה מבלי להעיף אותך ואת פחדיך ועברך והשיפוטיות והביקורת שלך לכל הרוחות?
איך, למען השם, היתה יכולה להיות נאמנה לזוגיות מבלי שתהיה נאמנה לעצמה?
ולמה?
כי אתה נוהג כך? אתה באמת נוהג כך? ואם כן, כך צריך?
במילים אחרות: כלאת את אהובתך בגדרות והגדרות, לא הנחת לה לנשום, עטפת וחיבקת וחנקת באהבתך הבלתי מרוסנת ובלתי מתחשבת.
מה ציפית? שהיא תשכנע אותך שהיא כלואה? שאתה הסוהר שלה?
ילדה אתך ילדים, מהווה אמא למופת לדבריך נענתה לך מכל בחינה גם כשהיית לה לזרא.
זה לא עניינים של מה בכך.
כאן, טוב אם תזכור שהברית הבסיסית ביניכם, זו שלא נאמרה ולא נחשבה ולא הייתם מודעים לה – להיות עזר לצידך, להיות עזר לצידה.
כלומר, אתה ידעת מראש שהיא לא תוותר על עצמה גם במחיר היפרדות ולהפך, גם היא יודעת את זה.
והרי אתה יודע בתוכך שכשהילד הקטן יפסיק ליבב על אובדן תמימותו, הבוגר שבך יודע שלא תוותר על הזוגיות הזו. לא כל כך מהר.
שכן, שניכם נלחמים עליה.
באהבה ומאהבה.
האמון הרחב מדבר על היכולת להמשיך לתת אמון גם כשהצד השני מועד.
האמון הרחב מדבר על הערבות ההדדית העולה מתוך חיבה. לא מתוך מחויבות.


האחד - כנות מלאה, שיחה בגובה העיניים שמודה שכל הגבולות נחצו. ללא זה אני ארגיש לעולם מרומה ומולך שולל. אני מרגיש שהיא חייבת להניח קודם כל את האמת על מזבח הזוגיות שאחרת אף מנחה בעתיד ממנה לא תוכל להתקבל.
אתה מבקש שיחה בגובה העיניים שבה היא תגיד מה שאתה רוצה לשמוע.
זה לא כנות.
זו דרישה שרירותית – כפיית תחושתך ונחמתך עליה. זה מה שאתה רוצה?
או שאתה רוצה כנות באמת.
שבאמת היא תגיד לך את מה שהיא מרגישה אפילו אם קשה לך לשמוע את זה.
התבונן על זה.

הדבר השני הוא למצוא חזרה את עצמיותי. מי אני בלעדיה, לחזק את הערך העצמי את שמחת החיים ולבחון מחדש האם הקשר הזה הוא קשר שבו אני יכול לצמוח ולהיות מאושר. או שמא אומללות היא מנת חלקנו. הייתי רוצה להיעלם לכמה שבועות ולראות את הדברים בפרספקטיבה.
זה הרי מה שמוצע לך בלי שום קשר.
וזה תלוי רק בך.
וגם זה עניין של כנות.
אתה יכול לצאת לכמה זמן להרהר ואתה יכול לקחת לעצמך זמן ולהרהר. זה לא חשוב.
לחזק את הערך העצמי ולהחזיר את שמחת החיים זה יופי של ססמאות.
התוכל בלי לברר את העניין אתה?
בעת הזו טוב במיוחד להביא את בן הברית האולטימטיבי – המוות.
ראה את עצמך על ערש דווי, מי היית רוצה שיהיה לידך? האם היא במקום טוב ברשימה?
מה תאמר לה?
ולהפך, ראה אותה על ערש דווי. מה תאמר לה? האם תהיה לצידה?
זה בשביל לקבל פרופורציות.

אם איעתר לחיזוריה אפסיד אותה פעם נוספת. שהרי הבגידה בי היא תוצר של חוסר האיזון שצפריר מדבר עליו. וחזרתי אליה תעזור להנצחתו של המצב. אני מרגיש שרצונה לשמור על הבית אותנטי. אני יודע בוודאות שהיא בחרה בי על פניה. אבל זה חייב גם לעמוד במבחן התוצאה.
איך אתה בא אליה?
עם משקל מאזני הצדק?
אם אתה תוותר היא לא תשתנה? אתה תוכל לדאוג שהיא תשתנה?
אתה יודע איך לנווט אותה לאהבה שלמה כלפיך?
אתה לא יודע כלום ואתה לא "נעתר לחיזוריה" כי אתה נעלבת.
היא לא רצתה לשחק אתך והעדיפה ילדה אחרת.
זה לא עובד ככה.
לשניכם צפויה תקופה בה אתם למדים סליחה ומחילה.
לסלוח לצד השני ולסלוח לעצמך.
למחול ולמצוא מחילה ללב שנמצא לצדך.
האשמות, העלאת טיעונים והנחת משקל צדק על היבטים מסוימים – אולי יפרקו מעליך תסכול מסוים, אבל לא יקדמו אותך ואתכם אלא למקום שבו אתה חוזר למקום של יודע כל, זה שינווט לבדו את החוקים והכללים והאמון הנדרש ומבחן התוצאה וכן הלאה...
לא על זה מדובר.

מדובר על גובה העיניים.
ואם למשל היא מעוניינת לפתוח את הנישואים ולא מתאים לך, עדיין אתה צריך לשמוע על זה ולהגיב.
היה וזה מספיק חשוב לה, אפשר שהיא תיפרד ממך.
היה והנישואים חשובים לה יותר – תוותר.
אבל זה לא יכול להיות שהכל על פי ציפור.
גם אם אמונותיך ומוסריותך – קרובים לקונצנזוס.
זה ברור?

הקשר איתה הוא במובן מסוים עמוק ורגשי, אבל הוא לא ממומש ככזה. כאילו עולם רק ומתקתק קיים שם בפנים אבל אני לא מוצא את הסיסמא אליו כבר הרבה זמן.
זהו, שאין סיסמא.
והאשה אתה רואה בה, זה לא בהכרח האשה שהיא היא.
חפירותיך אחר סיסמא לשינוי התנהגותה כבר העיפו אותה לשתי נשיקות והתאהבות ילדותית באחרת.
שני המשפטים האלה שלך הם תמצית הכל – קבל אותה כפי שהיא ולא כפי שאתה רוצה שהיא תהיה.
אם לא, זה לא יצלח.
אתה תלך, היא תלך.
אם עדיין לא הבנת את זה, היא מאוד רוצה להיות בזוגיות איתך – לצמוח ולהתמנף באופן אישי יחד אתך.
עם זאת, אם בעקבות הסיפור הזה אתה תשגע אותה בקנאה חולנית או בחשדנות ושליליות – היא תעזוב אותך מיוזמתה.

הערגה שלה לאחרת היא קשה שבעתיים בשל חוסר ערגתה כלפי.
למה? כי היא לא יכולה להצדיק את הדחייה שהיא חשה כלפיך בכך שאיננה עורגת לאף אחד?
האם אינך יכול לראות שהיא הגיעה למצב שבו אתה הפכת להיות דוחה.
תיארת את זה עם יחסי המין הקפואים – הכפויים שהיו לכם.
האם לא נראה לך שבמצב שבו עליה לשכב אתך על מנת שתרד ממנה קצת – כלומר להזיז את הדחיה הזו – תתפתח ערגה למשהו או מישהו או מישהי אחרת?
התבונן על חלקך.
זה למשל יכול להיות תרגיל מצוין בבחינת עצמך מחדש.
מקורבן – לשותף מלא.
אני קל מדי להשגה.
קשקוש. אתה עקשן כפרד ואתה נעלבת ועכשיו אתה כבר לא רוצה לשחק יותר.
כבוי מדי על מנת להתעורר.
תנועת אגן אחת ואתה ער לחלוטין.
ביקורתי מדי על מנת להיפתח ולהירגע.
בהחלט.
הכל צריך להיות מובן.
הכל צריך להיות מהוגן.
אבל אתה בעיקר ביקורתי כלפי עצמך. איך שאתה נראה בעיני עצמך זה יותר חשוב לך מאיך שאתה מרגיש.
תתבונן גם על המשפט הזה.
_ 'אתה לא במקום טוב' נהגה להגיד לי כשהיינו עוד יחד. ואכן, אני אולי בשלב שבו אני לא יודע מספיק מי אני ומה אני וזו היא קריאה רמה לבירור._
על פני קריאה רמה.
הזמנה.

על מנת לחזור לזוגיות הזו צריך לייצר איזון מחודש. המשבר הזה יכול להיות עבורנו קפיצה אל המקום המאוזן יותר - מקום שנראה כיום עדיין רחוק ביותר
אינך יכול לחזור לזוגיות שלא הסתיימה.
אתם זוג, והזוגיות שלכם חיה ובועטת בכל כוחה על מנת שתבינו את זה.
כאן, לסיפא של הדברים -
המקום המאוזן לעולם כולל בתוכו איזון וחוסר איזון.
במקום המאוזן אתה עשוי להיות בלתי נסבל ובכל זאת היא אוהבת אותך.
במקום המאוזן יש חיים תוססים ויש גם עדנה וגם ערגה וגם גועל נפש.
המקום המאוזן הוא החיים על כל רבגוניותם.
והכאב הוא לעולם – תחילת הריפוי – זו תכליתו.

קרא את הדברים שוב ושוב. הם ממש בעבורך.
אתה יכול לתת לה לקרוא גם. זה בגובה העיניים.
אתה יכול לזכור עוד עניין אחד בגובה העיניים.
היא החברה שלך (אולי היחידה בעולם ברמה הזו).

תודות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה