יום רביעי, 16 ביולי 2014

כוח הוא אשליה

"החמאס לא מותיר לנו ברירה..." - ראש ממשלת ישראל, מצדיק המשך לחימה מטופשת.
החמאס קובע - לא אנחנו.

החמאס גם יצדיק את המוות הבא.
משלנו, משלהם, בינתיים התוצאה
כמעט מאתיים להם - לנו אחד.

---

כאשר מדובר על מחרחרי החרון מדובר על אלה שלא יכולים להרשות לעצמם שלום.
לא כי אי אפשר להשיגו.
אלא כי אז - מה יפחיד ויחריד אנשים עד כדי כך, שיבחרו בהם, במחרחרי החרון-
איך יקבלו מהם הצדקה - לאבד כל שכל ישר ולחפש אחר אלימות - גם כי אפשר וגם כי אלימות סוחפת -
את אלה שיוצאים לדרוש מהמציאות תשומת לב מידית ומלאה כתינוק בן יומו אך בדרך ההפחדה,
כמו גם סוחפת האלימות - את אלה שנסים ממנה בכל דרך.
אלימות כשהיא פוגשת אהבה - הומור - אנושיות
אט אט היא נמסה.

---

ראש הממשלה פיטר את דני דנון.
זה זכה לפופולריות מידית.
מופע העילגות הכוחנית של הגברת רגב -
תפטר גם אותה ביבי.
ואת הליברמן.

לפעמים עדיף להעיף את הקיצוניים לכל הרוחות -
בלי לנקוט ולו צעד אחד אלים.

---

נדמה לי שיש בכדורגל עונש לקבוצה שאוהדיה עוברים את הקו האדום - כך וכך משחקים ללא אוהדים.

על כל התלהמות והפרת הסדר הציבורי - מתוך פרובוקציה ברורה -
יוטל עונש של איסור לווי עיתונאי או תקשורתי.

שערו בנפשכם, חודש בלי מירי רגב.

---

אילו הייתי מחליט לצאת להפגין בימינו,
הייתי מביא את 'פקו' איתי.

'פקו' היה הכלב שלי, כנעני. שחור, מהיר וחזק.
מעולם לא תקף אף אדם
אבל אף אחד לא לקח צ'אנס.

התראה. הרתעה.

---

כשהייתי בתל אביב, היתה אזעקה.
אז ירדנו מעדנות למקלט.

עשר דקות.
כמה פיצוצים -
זה שלנו, זה שלהם.

צרוב בזכרון:
עשרים עד ארבעים שניות לתפוס מחסה.
ואז מטחים של עשרים עד ארבעים קטיושות.
זה שלנו, זה שלהם.


היום בעוד כך וכך שעות לפני שלושים ושלוש שנה
באנו בברית הנישואין. בבריכה של כפר גלעדי.
אוטוטו יז' בתמוז היה אז.
עמדנו תחת החופה ופנינו דרומה,
הרב צפניה אמר מלות ברכה
מאחורינו יכולנו לשמוע נפילות של קטיושות
והאורחים שהתבוננו צפונה - גם ראו אותן
אלוהים ארגן לנו מופע זיקוקין מרהיב.

---

במקום להיכנס קרקעית לעזה,
אפשר לחפור מנהרות.
ובלילה, להשאיר למעלה, ברחובות,
שקיות עם סוכריות.
וזרעים של עגבניות.

ואז לסגת - לפני שאגף מחרחרי החרון
יבין מה קרה פה.

---

כוח הוא אשליה.

---


תודות








אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה