לפני המון שנים, היה לי כאב גרון מיוחד. לא סתם.
אלא משהו שידעתי שזה "רציני".
אז עוד הלכתי לרופא כדבר שבשגרה.
למזלי, כפי שטען הרופא, הוא היה מנהל מחלקה ברמב"ם שרק בא ליום אחד בקרית שמונה.
מדוע למזלי?
כי הוא דחף לי מזרק די גדול לתוך האפצס שהיה לי בגרון, ושאב את כל המוגלה.
עוד פגישה עם אלוהים.
עשרה ימים אנטיביוטיקה וזהו.
---
לפני כעשר שנים, לא זוכר במדויק.
נסעתי לי למדבר.
לשלושה ימים. אולי עוד אכתוב על הנפלאות שחוויתי שם.
טריפ במלוא מובן המלה. ולא. בלי סמים. רק התכוונות ומדיטציות - ומדבר.
אחר יממה לערך שמתי לב שהגרון שלי כואב.
חזרתי הביתה ולאחר ניסיונות לטפל בזה לבד, הגעתי ל"ביקור חולים" בירושלים.
התפרצתי לחדר של הרופאה - פתחתי את פי
תעלה לקומה זו וזו ואני כבר מגיעה.
תוך חצי שעה היא שחטה לי את האפצס שהיה ממוקם למעלה בצד ימין. ניתוח.
אנטיביוטיקה לוריד. שלושה ימים והביתה. (נזכרתי במזרק של הד"ר ההוא.)
---
עברו כמה שנים ושוב זה חזר.
הפעם החלטתי שאני פותר את זה לבד.
בעזרת הצפורן שתמיד יש לי על האצבע - ניתחתי את עצמי.
כלומר, פצעתי את האפצס וינקתי את כל הג'יפה עד שהכל יצא.
ככה שלושה ימים.
עבר, בלי אנטיביוטיקה.
---
לפני כעשרה ימים שוב.
קמתי והרגשתי גרון. התפללתי שלא יתאפצס לו גם זה.
תפילותיי לא נענו ונאלצתי שוב - בעזרת הצפורן ואז יניקה. הבראה. המון סווידיש ביטר.
אלא שאז זה הופיע שוב בצד השני.
אז שוב, צפורן, יניקה. הכאב נסבל - רק בזכות המחשבה על ניתוח.
התמשכות הכאב מתישה. הלכתי למשטח גרון.
שאם זה חיידק אקח אנטיביוטיקה וזהו.
זה חיידק. קיבלתי אנטיביוטיקה.
לא לקחתי.
ההחלמה וההבראה המשיכו גם בלי.
---
בריא. לגמרי, עברו שבועיים.
---
עכשיו נותר להתבונן -
מה אמרתי לא נכון?
מה אני אומר לא נכון?
מה איני אומר?
למי?
---
תודות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה