גבי מהשוק

גבי מהשוק, הוא איש חביב, 
מוכר התבלינים שלנו,
והיום נאלץ הייתי לספר לו את הבדיחה על השלד שדופק אצל דלתו של רופא וכשהוא נכנס הרופא אומר לו -
עכשיו באים?

מה אמר לי גבי?
"תראה, אתה כבר סידרת אותי ואת הרופא ואת השלד, ואת כל העולם,
מה אתך?"
"איתי? סבבה" היתממתי,
מזמין את הדרשה, איזה דבר תורה,
לגבי יש כפה על הראש,
וממשאיתו, בינות לתבלינים,
דורש לי מניעות ומשוכות ומדייק
"יש שיעברו תשע מעשר 
ויש שרק שלוש,
ויש כל מיני,
ולכל דבר יש מחיר,
ואם אין קושי, 
אין רווח",
כך אמר.
"על מנת להגיע הנה היה עליך ללכת משם" - הסביר לי.

הסכמתי עם גבי מיד שאינני מסכים, 
"ראה" אמרתי לו:
"בריאותך -
הנשימה
ניתנת לך לא כל קושי,
ותאמין לי שיש בצדה רווח, 
רווחה של ממש. אתה יודע, נשימה, נשמה".

גבי התרחק ונזף בי באצבעו,
"אתה", אמר, "אתה כאילו יודע דבר או שניים".

"תראה", אמרתי לו, "כל העניין של "עכשיו באים" סיפרתי לך כי איפה הלימונדה?"

"אהה, הנה", הוציא גבי את הקלקר 
ומזג לי ולבתי
(אשר עמה הסתודד כשבחרתי מלוא הטנא תפוחים),
ושתינו לימונדה 
אחלה.

"נערים היינו וגם זקנו" נתתי בו משפט,
"תודה לאל" אמר.

שבוע טוב.

---

תודות