התחסדות

קשקוש
בכל מקרה האחריות על ההורים.
אם באיוולתם בחרו לשים את האוצר

שהופקד בידם - בידי מישהו אחר
ולא בחנו את טובת הילד  -
כעומדת בזכות עצמה,
כמגדירה את טובת המשפחה,
וככזו היא בהכרח מעל טובת המערכת –
כל מערכת באשר היא.

ואם באיוולת המבקשת להגן
באופן הרמטי מכל פגיעה ומכל אסון אפשרי.

אסונות קורים, ילדים נפצעים,
זה לא צריך לקרות אבל זה קורה.
זה קורה אצל האם, זה קורה אצל האב,
אצל הסבתא והסבא,
וזה קורה גם לגננת - כי הצאצא שם.

הרצון להזניח את הילד אצל הגננת
(שהיא ברגיל מזניחה את ילדיה במקומות אחרים),

לדרוש אפס תקלות או אריזת צמר גפן -
הוא רק עוד נסיון לכפות אשליה על המציאות.
במיוחד כאשר מנסים לכמת גם את זה
ולתת כאן סמנים.

זו התחסדות שאין בצדה 

לא יעילות ולא ענייניות.
סתם הכאה על חטא,
מתוך אשמת האם המזניחה ילדיה
בפעוטון; בית הילדים; 

גן הילדים; בית הספר -
עולה האשמתה.

מאשימה האם את המקום
בו היא מזניחה את ילדיה.

מאמינה בסכלות מוטמעת היטב
שיכול להיות מקום כזה:
שיש לה עצמה תחליף 

[ואין].

---

תודות