קריצה

מנשבת רוח הדברים,

אל מנעד הפרצופים האפשריים

להתהדרותך מול המראה;

אם תזכור מעת לעת לקרוץ 

עת דמותך קורצת אליך

תוכל לשער ברצינות תהומית,
שהקריצה הזו היא גם לך וגם לאלוהים

שממילא מתבונן גם מבעד לעיניך,

ובמקביל תוכל לדעת
שהוא הוא, האל הטוב,
הוא זה שקורץ לך –

ושוחק.

תודות