כן

"כן" התיישבתי ושחררתי - "כן" לאוויר.
מצאתי את עצמי לרגע כמו מדבר את אבי.
לובש לרגע את דמותו
גם הפיזית,
שמא אלמד אהבה דווקא
מדמותו הניבטת מהמראה,
מתנועות ידיו, מצליל קולו,
צחוקו המהדהד מתוך גרוני.

לעת זקנתי לובש אט אט 
את חליפת דמות אבי
להיות גם בה
להיות לא

---

מורשת אבות איננה בהכרח אג'נדה,
לעתים היא חיוך או ספיקת כפיים.

תודות