גם אלו החיים

כשרוח הדברים מתייחסת לאנרגיית הרוח.

לאו דווקא לאנרגיית הרוח המניעה טורבינות ומייצרת חשמל.

אלא על רוח האדם.

אותו אזור שהקונבנציה נוטה להתעלם ממנו – במיוחד בתחומי הבריאות.

שינוי נקודת המבט הנפוצה, זו המתבוננת מעיני המחלה הפיזית או האיבר הכואב ופונה ישירות אל הרופא הגואל, עשויה להביא לחסכון משמעותי גם באנרגיה וגם בחוסר הנחת הגופני והחולי הכרוני.

התבוננות אל המחלה והאיבר הכואב מעיני האני, ראיית האינטלקט את עצמו, גופו.
בראש ובראשונה עשויה לחסוך הרבה אנרגיה.

ההתנהלות הסבילה, הלא מודעת, המתעוררת רק לנוכח מיחושים, כאבים או חוסר תפקוד חלקי או מלא -

מוזמנת לשינוי.

כך שמוזמן האדם בעצמו לבחון את ההתנהלות הפנימית, העצמית, להתבונן בעצמו בגובה העיניים. 

שכאשר אני לוקח אחריות על בריאותי, אני בהכרח מעלה את המודעות שלי למצב בריאותי, 

ועשוי לגלות כיצד לברוא לעצמי את בריאותי הבריאה,

על פי מידותיי, צרכי והעדפותיי.

כאשר אני פונה בעקבות כל בעיה קלה לרופא, ניגש למרפאה בשל מיחוש קל, 

אני כביכול משיל מעלי את האחריות. כביכול מכיוון שבכל מקרה זה גופי, זו נפשי וזו בריאותי.

כאשר אני למד את הגוף שלי ומזהה את חולשותיו,

אם בעניין מיני מזונות או בעניין כושרי הגופני,

אם בשל מחסור מתמשך או בשל עודף מתמשך,

אני למד גם איך ומה נדרש על מנת לתקן את זה.

על מנת לאזן את זה.

האיזון העצמי הוא המסתתר מאחורי כוונה זו.

הוא השביל הנכון לצעוד בו מבלי להיות תלוי בשום גורם חיצוני.

אז, המודעות אל הרוח עולה בהכרח.

והרוח הטובה, כפי הרוח הפיזית, מניעה את טורבינות הבריאות והחולי באופן ממשי.
שמקומו של החולי לא נפקד,

שלא תתכן הבראה ללא חולי,

ולא בריאות בריאה.

האנרגיה הזו, של רוח האדם,

היא היא הפן הבריאותי והחינוכי,

גם כמקור לא מתכלה וגם כהשראה, 

למען הקטנת הצריכה הרפואית מהמוסדות השונים, 

באופן מובן מאליו.

הרוח אם כך בהחלט יפה לבריאות, בריאות האדם הפשוט

ובריאות האנושות כולה.

שאפו את הרוח, שאפו אל הרוח, מלאו בבריאות את הנפש והגוף ברוח –

זה ניתן זה החסד 

גם אלו החיים.

---

תודות