קריצה

המילים הטובות לא בוחלות באף דימוי, לא כי זה ראוי או לא,

אלא כי לפעמים המילים הטובות הן דווקא

איזו קללה עסיסית מתחת לשפם.

שכן, הגינוי העצמי איננו מסתתר 

בתוך רק מילים טובות

להיות נעדר. 

דווקא ההקצנה הזו 

הדימויים החזקים האלה

שהם גינוי לאדם ולעצמי באופן ישיר

נדרשת כאן.

להחריד ולעורר ואם צריך - לעצבן.

---

שממילא הכל בחסד והכל בסדר.

גדלים ילדים מופלאים במיוחד בתקופה זו.

והילדים המופלאים האלה מפליאים לשתף פעולה עם הוריהם

ולהרגיע קצת את הטירוף.

---

ואנחנו הרי כולנו באנו לשרת את מלאכי השרת האלה

ממילא, וטוב מעת לעת להזכיר את אלה.

זה עיקר העניין שעולה כולו 

מתוך החיים בבית ובמשפחה,

חינוך ולימוד וצמיחה - במשפחה.

תתחילו להתבונן על הילד.

וכאן  אם כבר, זה מקום ראוי 
למילים טובות. טובות מאלה.

וגם כאן, השירות שניתן לילד עיקרו

לדאוג לתנאים סבירים, הטובים ביותר האפשריים 

גם ברמה הרוחנית. במיוחד מההיבט הזה של צמיחה חופשית.

וגם כאן, כמו בטיפול בצמח, 

עשוי להיתקע קוץ ביד, 

ומותרת קללה עסיסית.

גם זה בחסד גמור.

הכל בסדר.

הכל הרי שוב, 

נשאר

במשפחה.

(קריצה)

---

תודות.