אז הנה מגיע הבוגר.
זה שמחונך היטב - יודע מה נכון ומה לא.
מאפשר להימנע משגיונותיו.
---
והילד? זה שבפנים?
זה שלא מאפשר לדרמה להתפרץ
בתוך מערכות שלא בנויות אל זעמו
בעודו מטיח את דמעותיו אל גורלו
ממרר את חייו וחיי זולתו
ומבין סוף סוף
שזה לא לעניין.
(ותודה למרים)
אנחנו עוד נתגעגע אליו אל הילד.
אבל הוא כבר במגרש משחקים אחר לגמרי.
בהם לנו - הבוגרים
אין דריסת רגל
וטוב שכך.
---
תודות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה