פאק יו!

לפעמים, מה לפעמים? כמעט תמיד,

נוכח הפעוט הזה, התינוק,

אשר נזנח מאחור וניטש למסיבות החיים

אשר כל מה שיש לו זה אלוהים

והתינוק הזה הפעוט בוגר מכל האמהות

מכל נשות המטרונום הקטנות

כאשר מגלה את הזיוף הפנימי משתקף בדמותן

מייבב את תסכולו אל מול עצמו ורוטן לעצמו

פאק יו!

---

זה התינוק והפעוט שניטשים גם על ידי הוריהם ובראש ובראשונה על ידי אמותיהן

ללא כל התחשבות בצרכיהם ובטובתם
מוזנחים אל מסגרות איומות ונוראות

שם, אמהות מתוסכלות אמורות להוות בעבורו תחליף להוריו, והוריו - אינם.

אינם מספיק.

אינם מספיק לגילו.

אינם מוכנים לדחות את סיפוקיהם

וכופים עליו לדחות את סיפוקיו.

אז אני התינוק הזה שאומר לכם ההורים

פאק יו!

----

אני התינוק ממשפחת היונקים ואינני יונק

אני התינוק שלא מקבל יחס טוב דיו

לא בזמן ולא בחירות לחיות את חיי

כבר מגיל צעיר מאוד. שם זה מתחיל

כאשר חושבים שהמשפחה היא
הכלא או שככה הם החיים,

בכלא הזה של המשפחה

אז באמת

פאק יו!