זה שזה לא חייב להיות ככה.
כלומר, הערוגה יכולה להיות אוורירית יותר.
והטיפול בצמיחה יכול להיות מעודן יותר, מדויק יותר.
והוסיף ואמר -
אפשר לחיות בטוב.
כך אלוהים,
ואיוב מת מצחוק.
ובכל זאת, הידיעה הזו שבהחלט יש משהו טוב,
ואין כל צורך לחיות בחרא הזה -
נטועה בי מבלי יכולת להיעקר משם.
מילדות.
וברקע חיי טובתי כילד וכאדם,
לא עמדה שם למרות האמונה שכן.
מה שכן היה שם זה טובתם של רודן ורוטנת,
ואדיבות בלתי נתפשת של המציאות
בכל זאת לתת לו לילד את החירות,
את החופש של היות לבד.
ושם אני זוכר את אלוהים אומר לי, תתבונן, תלמד.
אתה יכול ללמוד מה לא.
(המון מה לא למדתי בימי חיי),
ואתה יכול לחקור אחרי מה כן.
והושיב אותי בשכונה של נובורישים
שמנה וסלתה,
לראות לאן פנינו מועדות.
שאדע היטב מה לא.
בתים מצויינים והורים חסרים.
---
הורים חסרים אלה הורים לא נוכחים, לא זמינים.
לא בשביל הילד.
אלה הורים חסרים.
---
עברו יותר מארבעה עשורים
ועדיין מתבונן.
ועדיין יודע בידיעה מלאה
שאפשר בטוב, לגדול ולצמוח
---
ואפשר גם לנוח.
וזה הכל אלוהים אומר.
---
תודות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה