יום ראשון, 23 ביוני 2013

מתלבטת בין בית לגן

פעם ראשונה שמרגישה ספרציה אמיתית מול בתי.
עד עכשיו היה קל לבחור.
מה טוב לה ומה טוב לי ושניהם הלכו יד ביד.
כיוונת אותי ללב ולגוף.
הלב והגוף אומרים באופן ברור שהבית הוא הנכון לי כמאספת המשפחה הזו למרות הקשיים.
היא בוחרת באופן ברור כרגע בגן. הלב נחצה.
מצטערת שאפשרתי בכלל את הכניסה אבל אומרת לעצמי לאפשר לה לחוות.
לא לקטוע לה.
מחפשת בחירה שלמה.
השלמה עם בחירה.
עדיין לא מוצאת.
תודה.

---

כאן, הנחת ההחלטה בידי הילדה היכן לגדול, בבחינת מהם התנאים ומהי הדרך הנכונה לגדול בה,
כשההחלטה הזו נמצאת הרבה מעבר לאחריותה של זו,
ואל נא תתפלא האם שזו הקטנה בהחלט באה לרָצות את החלקים היותר נרחבים במשפחה,
כאשר בפועל, את עצמך מרָצה אותם, את אותן דמויות, קרובות לך בלבך ובכל נימייך,
בבחינת קשר דם וקשר נבחר,
והדרך שלך לרָצותָם היא באמצעות הילדה הזו,
אשר נראית כשמחה ללכת לגן מתוך מנסרת המבט המסמא,
במובנים רבים אהבתך מסמאת את עינייך בין טובתך וטובתה,
עוורון זמני זה נצפה כאמת עד כדי כך,
שאמונות המון שבך ובתוך בבואות צמיחתך את,
נתפשות כשוות התייחסות - את בהתנגדותך והיא בהסכמתך.

יש להבדיל בין נתינת כבוד לזכויותיו של הילד,
לבין הנחת אחריות שאינו יכול לקחת על עצמו.

שכן, אם נטייתך היא לבחון את האפשרות ולהניח את האפשרות לילדה לבחור במערכת של כללים וחוקים,
מתוך כך שאת מזהה שזה מה שטוב לה, למרות, חרף ובניגוד לדעתך -
שכן התנאים הנכונים לה הם הקובעים ולא התנאים המתאימים לך,
במיוחד שאין פגיעה בריבונותך או באורח חייך,
ואם יש פגיעה במידה ואת מוכנה לשלם את המחיר,
הרי שההתנסות הזו לגיטימית לחלוטין,
וטוב אם הילדה תדע שזו התנסות שאתן מתנסות באחריותך ובבחירתך,
כך תוכל להוריד מעליה התנגדויות לניסיונות שלך לשלוט בעולמה מבחינתה,
(מתוך אכפתיות לגיטימית מבחינתך) ולשתף פעולה עם הרעיון שאלה לא באחריותה.

מאידך אפשר שבתוכך את יודעת שדווקא הצמיחה בבית תוכל להביא לה, לילדה, את הפניות הרגשית המתבקשת,
ואת לוקחת על עצמך להניח לה לגדול בתנאי הבית האופטימליים,
כשאת מאפשרת לה חירות מקסימלית ליצירה שמחה והתפתחות -
מבלי להתערב שם, אלא לשרת את הנסיכה הזו,
באהבה וברוך,
כשהיא מרכזך הזמני באינטראקציה האינטימית שבין אם ובת.
וטוב אם מהרהרת בכתוב, וטוב מאוד אם מקריאה לעצמך בקול רם,
ומשם יכולה לזהות זווית התבוננות מחודשת, רעננה וטריה,
שכולה הומור ופרגון עצמי שהרי השכל הישר מורה,
שכל הכתוב אל האם מתאים במדויק לבת וכל הכתוב לבת - מדויק עד מאוד אל האם.
אבל זה בעיקר בא על מנת להסיט את המבט אל השעשוע האפשרי בתוך מארג היחסים היחסי שלך עם עצמך -
באמצעות בתך,
כשהיא,
מגלה אט אט אישיות לבחור בה ולאמצה באומץ הלב,
באמצעות דמותך וצלמך גם יחד.


חיוך.
---

תודות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה