המגדר הציבורי

אם אנחנו יוצאם ביחד אל המגדר הציבורי
ובוחרים להסתופף סביב במות הויכוח והדיאלוג,
השיחה והשיח, העצה והפרח,
יוצא שאני מדבר אלייך אחרת לגמרי.
יוצא שאת מדברת אלי אחרת לגמרי.
כי במגדר הציבורי זה לא את ואני,
זה אשה וגבר.


מנהג אשה בגבר בביתה פנימה אינו מנהגה במגדר הציבורי.
מנהג הגבר באשה בביתה פנימה אינו מנהגו במגדר הציבורי.
אחוות איזה עניין דומה כמכנה משותף בין נשים 
משתלטת על המגדר הציבורי 
ביחד עם אחוות הגברים המסתופפים סביב איזה מכנה משותף אחר.

אז, שני המחנות נמצאים מחנה מול מחנה,
מושיטים ידיים לאחוז בכלי הזין ולהנכיח את התסכול והעוול, 
את חוסר השיויון והצדק, את האוולת ואת כל מה שניתן להטיח להוכיח, 
לזרוק על,
ואם בחרב אוחזת היד, 
אין מדובר אלא בהקזת דם הדדית.

כי במגדר הציבורי, אם אני בכלל נכנס לשם, 
איני מדבר בשם עצמי, אני מדבר בשם המון 'עצמי'.
וזה נכון לי כגבר או איש או מאהב או חכם או רשע 
או אנטיפת או מתנשא, 
או סתם יהיר.

כל אלה באים לחגיגת המגדר הציבורי,
כי במגדר הציבורי זה לא אינטימי 
ואני יכול להביא אל שולחן המגדר 
את התסכולים שלי כלפי כל הנשים בחיי,
לעמוד אל מול הרחם הקולקטיבי
ולהיות בלוטת ערמונית קולקטיבית.

מסתבר שיש גם לבלוטה מה לומר,
אם הולכים אל המגדר הציבורי.

---

במגדר האישי שלנו
אני שותף מלא
תמיד הייתי,
תמיד אהיה.

---

תודות.